<h1>ראב"ן סימן שכ"ב</h1>
<h2>דף כב:</h2>
ואשה שאמרה לבעלה טמאה אני ובו ביום חזרה ואמרה טהורה אני או למחר אמרה, נאמנת וטהורה, ובעל נפש חסיד [ימתין] עד שתטבול דבעא מיניה שמואל מרב אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני מהו א"ל אף בזו נאמנת ואפי"ה לא עבד שמואל עובדא בנפשיה שאמרה לו אשתו טמאה אני וחזרה ואמרה לו טהורה אני ולא סמך אדרב עד שטבלה שרצה להחמיר על עצמו, מיהו הלכה כרב דליכא דפליג עליה.
